מיהו "עובד קרינה"?
עובד קרינה נקבע על פי תקנות הבטיחות בעבודה "גהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת", התשנ"ג-1992 וניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים, התשע"א 2011. תקנות אלו מאמצות את הדרישות ואת הנחיות של התקן להגנה מקרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית הישראלית משנת 1987 ואת העדכונים.
תקנות אלה, של משרד התמ"ת עוסקות בבטיחות ובגיהות של העובדים בקרינה מייננת, בבקרה הסביבתית ובבקרה האישית עליהם, וכן בפיקוח הרפואי ובנוהלי הבדיקה הרפואיות של העובדים.
מי מסווג עובד קרינה ועל מי חלות תקנות הבטיחות בעבודה?
עובד קרינה הוא כל אדם העוסק בקרינה מייננת בתנאים הבאים:
שחשיפתו התעסוקתית (כלומר, חשיפת גופו או חלקי גופו לקרינה מייננת עקב תעסוקתו, לימודים או מחקר, למעט חשיפתו לקרינת רקע טבעי ולקרינה מטיפול/אבחון רפואי) עלולה לעבור בשנה אחת את עשירית מהמנה הגבולית, השווה ל- mSv/y 05.
או עובד בהיקף של 200 שעות בשנה לפחות באחת או כמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית לתקנות. אחד ממקומות עבודה הם מעבדות במכוני מחקר ובמוסדות להשכלה גבוהה שבהם מפעילים או משתמשים במקורות קרינה כמו מכונות רנטגן, מאיצים, מקורות ר"א חתומים פולטי קרינת גאמא וקרינת בטא, ומקורות ר"א פתוחים.
עובד כזה, שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אחת את 1/10 המנה הגבולית או עובד באחת או כמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית בהיקף של 200שעות בשנה לפחות ייחשב כעובד קרינה.
או לפי החלטה של ממונה בטיחות קרינה
או ראש יחידת בטיחות וסכנות קרינה רשאי לסווג כעובד קרינה גם עובדים אחרים של הטכניון למרות שלא עונים לקריטריונים המפורטים בהגדרה למלה.
הגבלות החשיפה לקרינה מייננת
הגבלות אלה נקבעו בתקנות הבטיחות בעבודה כדלקמן:
- החשיפה התעסוקתית לעובד קרינה בתוך תקופה של שנה לא תעלה על מנה גבולית, שהיא mSv 20 לשנה, אך לא יותר מ mSv 100 ב-5 שנים עוקבות.
- חשיפת נשים בגיל הפוריות (עד גיל 45 שנה) לא תעלה על mSv 20 לשנה, ו- mSv 4 לחודש.
- חשיפת נשים בהריון לכל תקופת הריון לא תעלה על mSv 1, ו- mSv 0.1 לחודש.
- חשיפת אנשים מהציבור ( לא עובד קרינה) לא תעלה על mSv 1 לשנה מכלל העיסוקים, אך לא יותר מ- mSv 0.3 לעיסוק בודד.
אך מומלץ לתכנן עבודה ולנקוט כל פעולה ואמצעים סבירים להקטנת חשיפתם של עובדים עד לעשירית מגבולות מנה שהוצגו מלה. במילים אחרות, כדי להבטיח עבודה בטוחה בקרינה מומלץ לתכנן עבודה כך שחשיפתם תעסוקתית של עובדי קרינה לא תעלה על mSv 5-2 לשנה.
בקרה וניטור אישי
כל עובד קרינה חייב להימצא בפיקוח של משרד התמ"ת, משרד להגנת הסביבה ויחידת בטיחות וסכנות קרינה ולמלא חובות של עובד קרינה על פי תקנות הבטיחות בעבודה "גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת", התשנ"ג-1992 וניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים, התשע"א 2011
מי נמצא בבקרה וניטור אישי?
כל עובד קרינה אמור להימצא תחת בקרה אישית בתנאים הבאים:
אם הוא עלול, עקב עיסוקו, לימודיו או הכשרתו המקצועית, להיחשף לקרינה מייננת בשיעור העולה על שלוש עשיריות המנה הגבולית בשנה, השווה ל- mSv 15 לשנה או אם הוא עובד בעל סיכון לחשיפה חיצונית או פנימית באחד המקומות עבודה המפורטים בתוספת שלישית לתקנות.
בקרתו האישית של עובד הצפוי לחשיפה חיצונית תהיה באמצעות דוזימטר אישי שאותו ישא במקומות מתאימים על גופו במשך כל הזמן עיסוקו במקורות קרינה. במילים אחרות, כל עובד קרינה שנמצא בשדה קרינה של mSv 2.5 לשעה חייב תג קרינה. תג קרינה אישי ייקרא במדור דוזימטריה אישית של מרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) פעם בחודש/חודשיים בהתאם לאופן עבודה בקרינה, אלא אם כן הורה מפקח קרינה על תכיפות אחרת.
בקרתו האישית של עובד הצפוי לחשיפה פנימית עקב זיהום רדיואקטיבי פנימי, תכלול גם בדיקה רדיוטוקסיקולוגית (לזיהוי סוגי הזיהום והערכת כמותו). במילים אחרות, כל עובד קרינה שעובד עם חומר רדיואקטיבי בכמות שלALI 10 בשנה חייב לבצע בדיקה רדיוטוקסיקולוגית. תכיפות הבדיקות לעובדי קרינה העוסקים בחומרים ר"א פתוחים תהיה אחת לשלושה חודשים לפחות, אלא אם כן הורה מפקח קרינה על תכיפות אחרת.
רישומים של תוצאות הדוזימטריה האישיים או בדיקות רדיוטוקסיקולוגיות יישמרו בידי יחידת בטיחות וסכנות קרינה במשך 50 שנה לאחר שהפסיק העובד את עבודתו כעובד קרינה בטכניון.
בדיקה רפואית
תקנות הבטיחות בעבודה קובעות שלא יעבד אדם בקרינה מייננת אלא אם כן עבר בדיקה רפואית ע"י רופא מורשה משירות רפואי מוסמך, שיקבע את התאמתו להתחיל או להמשיך לעבוד בקרינה מייננת:
- בדיקה רפואית ראשונה – בסמוך לתחילת עבדתו;
- בדיקה רפואית חוזרת – אחת לשנה לפחות;
- בדיקה רפואית נוספת במקרים הבאים:
-
- לאחר שנעדר מעבדותו מעל ל-60 יום עקב מחלה ממושכת;
- לאחר שנחשף למנת קרינה העולה על המנה הגבולית;
- בחודש הרביעי להריון לעובדת קרינה בהריון.